על הצרכן כמדיה - דברים שאמרתי (יריב) בכנס השנתי של ענף הקד"מ

לא תמיד ציטטו אותי נכון, אבל זו רוח הדברים...
http://www.allmarketing.co.il/Index.asp?ArticleID=12604&CategoryID=145

Yahoo! זקוקה לצבע ושפכטל

מה המשותף בין Yahoo! לדירה שלי (4 חדרים בפתח תקווה)?

שתיהן למכירה.
בשתיהן לא משקיעים כרגע, אלא ממתינים שמישהו ירכוש אותן.

אבל לדירה שלי בפתח תקווה יש רק מס' מצומצמם של משתמשים (3) ולYahoo! יש מאות מיליוני משתמשים.

אז שמישהו שם יתעורר ויתחיל להתאים עצמו למציאות בשוק: בעוד מייקרוסופט משיקה את הLIVE בכל רחבי העולם וGOOGLE משיקה דפדפן, שרותים מנוהלים שמתחרים בOFFICE (Google Apps.) – נדמה שYahoo! לא מחדשת כלום.

ההבדל הנוסף והחשוב הוא שבעוד שלדירה שלי יש קהל שבוי של 3 אנשים שגרים שם, למשתמשים של Yahoo! יהיה קל מאוד לעבור למתחרים...

יריב לבסקי

ועכשיו ברצינות - Yahoo! מחכה 'על המדף' למכירה כבר זמן רב. החברה החלה את צעדיה הראשונים בתחילת עידן האינטרנט והתחרתה בחברות שמזמן אינן קיימות (Lycos, Alta-Vista). היא הדינוזאור האחרון מתקופה זו.

ג'רי יאנג שהתפטר השבוע מניהול Yahoo! לא השכיל לרענן את החברה ולהתאימה למציאות הנוכחית אלא המתין שמשהו יקרה. גם כאשר היו הצעות קונקרטיות ממייקרוסופט - הוא התנגד.

Yahoo! היא דוגמא אינטרנטית למותג שלא ביצע Brandurance כהלכה ולא התאים עצמו למציאות הדיגיטלית של היום. Yahoo! נשענת על Feature אחד מרכזי - כתובת המייל של הלקוח.

אבל היום, בעידן הRSS והWEB2.0 הצרכן המגיב אך לא מחוייב יכול לשמור על המייל שלו בYahoo! ולהשתמש בשאר השרותים של Google, אפילו להכניס בדף הבית של iGoogle את המיילים הנכנסים, שלא לדבר על לעשות Forward פשוט למייל החדש שלו בGoogle.

להחזיק במייל של הלקוח זה נכס לא מהותי בעידן של היום, כמו שלהחזיק דירת 4 חדרים זה כבר לא מספיק (כולם רוצים 2 חניות, מחסן ומרפסת שמש).

כאשר יש לך נכס למכירה זמן רב - אתה חייב להשביח אותו.

כלל ידוע הוא שמי שרוצה למכור דירה חייב להציג אותה בצורה האופטימלית - נקייה, מתוחזקת. אחד המתווכים אפילו הציע לי לשים LCD בסלון 'כי זה מעלה את ערך הדירה'...

אז Yahoo! לא השקיעה בעצמה לקראת מכירה (אלא הסתפקה במודעת מלים בYAD2).

וזו הסיבה שהמנכ"ל ג'רי יאנג התפטר.

לאחר התפטרותו המנייה קפצה ב11%. המלצתי למנכ"ל החדש - לפני שאתה מתחיל מחדש מו"מ עם מייקרוסופט - תעשה שפכטל....

איפה הילד?:

בשבוע שעבר התפרסם שחברי להקת איפה הילד התאחדו ועובדים על תקליט (אוףף איזה מונח מיושן) חדש.
בכל אופן אני רוצה להתוודות על אהבתי ללהקת איפה ילד, אפילו שלא הלכתי מעולם להופעה שלהם או שאין לי שום מושג לגבי שם המשפחה של אסף שלא לדבר על מי שהצליח להפיק צליל וקצב מהתופים. ובכל זאת הלהקה הזאת היא בעיניי לא פחות ממדהימה.
אין לי שום מושג איך הגיע לידי הקלטת הראשונה של איפה הילד אבל הזכרון שעולה מייד כשאני שומע את אחד השירים כמו "מישהו שומע אותי" הוא של לילה מאוחר אני יושב לבד ברכב הראשון שקניתי לפני תחילת הלימודים בירושלים, תחושה של עייפות כללית כתוצאה מכמות בילתי אפשרית של שעות ערות בנוסף למרירות של סטודנט שחי בעיקר מהמון קפה שחור ופיתות עם חומוס משוק מחנה יהודה.
בקיצור, בתוך התחושה הדי מחורבנת הזאת המוסיקה של איפה הילד? התאימה כמו שוט של וויסקי אחרי 2\1 ליטר של בירה גינס. אי אפשר להסביר את ההשפעה במילים אבל התוצאה ניכרת היטב, במקרה של חמי והחברים ההשפעה הייתה מיידית ועמוקה והתוצאה התבטאה בשאגות לעבר חלל הרכב. להבדיל מהוויסקי לאיפה הילד? היה אפטר אפקט חיוני ביותר, במיידי ניקוי רעלים נפשיים והמתמשך היא רמת הערנות שהביא אותי לסיים את הנסיעה במצב שלם פחות או יותר.
מעניין מה עוד יצא מהמעבדה של איפה הילד? ואיזה מן ריאקציה תיווצר במפגש הבא.

עומרי רייסמן

אווו-במה

מה אפשר ללמוד מהקמפיין של אובמה?
חשוב לספר סיפור.
האינטרנט היא מדיה מובילה כיום.
מיקוד בקהל יעד הוא קריטי להצלחה.
ושיווק, שיווק ועוד שיווק יביאו אותך רחוק - גם עד למשרת נשיא ארה"ב..

רוצים לקרוא יותר על מה ניתן ללמוד מנצחונו של אובמה?
http://tech-mar.blogspot.com/2008/11/blog-post.html


יריב לבסקי

אהבת אמת

דיק הויט (Dick Hoyt) וריק הויט מהווים יחדיו את נבחרת הויט (Hoyt Team).
דיק היה קולונל בצבא ארה"ב, לריק יש תואר מאוניברסיטת בוסטון. נבחרת הויט משתתפת בתחרויות כמו מרתונים, טריאתלון ואיש הברזל.
עד כאן הכל נשמע כמו סיפור רגיל. אבל לריק יש CP (Cerebral palsy) שנגרם לו עקב חוסר אספקת חמצן בלידה כתוצאה מליפוף חבל הטבור.

כיצד נבחרת הויט משתתפת בתחרות טריאתלון?
בשעת השחייה דיק סוחב את ריק בסירה, לאחר מכן מרכיב אותו על כיסא מיוחד על אופניו ולבסוף דיק רץ כאשר הוא דוחף את ריק בכיסא גלגלים מיוחד.

הכל החל כאשר ריק אמר לאביו (ריק מדבר תוך שימוש במחשב מיוחד – כמו של סטפן הוקינג) שהוא רוצה להשתתף בתחרות ריצה. בסוף התחרות אמר ריק לאביו שבזמן התחרות הוא הרגיש שהנכות שלו נעלמה. דיק (האבא) שלא היה ספורטאי החל להתאמן – ומאז הם משתתפים יחדיו בתחרויות.

תחשבו כמה קשה לסיים מרתון סתם כך. 42 ק"מ של ריצה.
תחשבו כמה קשה לסיים טריאתלון. 1.5 ק"מ של שחייה, 40 ק"מ של רכיבת אופניים ו10 ק"מ של ריצה.
תחשבו כמה קשה לסיים תחרות איש ברזל. 3.6 ק"מ של שחייה, 180 ק"מ של רכיבת אופניים ו42 ק"מ של ריצה.

ועכשיו תחשבו שיחדיו הם השתתפו בכ1000 ארועי ספורט כולל 229 טריאתלונים, 6 תחרויות איש הברזל, 66 מרתונים ואפילו סיימו מסע רכיבה וריצה לאורך ארה"ב במשך 45 יום.
ההקרבה שמקריב דיק בלתת לריק הרגשה שכזו היא גדולה מאין כמוה. לא בטוח שיש עוד הקרבה כזו, או סיפור אהבה כזה של אבא לבנו.

כאשר שאלו את דיק (הבן) מה הוא היה רוצה לתת בתמורה לאביו הוא ענה: 'הלוואי ופעם אחת הוא היה יושב בכיסא ואני הייתי דוחף אותו..'
לצפייה בסרטים: http://www.youtube.com/watch?v=OBjR1-0GVkI
http://www.youtube.com/watch?v=flRvsO8m_KI

לינק לאתר האינטרנט שלהם: http://www.teamhoyt.com/index.html

תופעת הגיימינג שולט-תתתתת!

החיפושיות, שמעולם לא הפסיקו להיות רלוונטיים, ממציאים את המודל העסקי שלהם מחדש (ולא שהוא זקוק להמצאה מחדש ) וחותמים על שותפות עם Apple, MTV והרמוניקס (אחראית לRock Band).

מדובר על משחק וידיאו עתידי, בו תשולב המוזיקה של הביטלס כבסיס למשחקי וידיאו.המשחק יציע מסע ניסיוני בנבכי עולמה המוזיקלי של הלהקה, או כפי שפול מקרטני אמר – " מוצא חן בעיני שתינתן לאנשים האפשרות לחוות את המוסיקה מבפנים".וזה אומר שאם פעם פול מקרטני חשב שבשביל לחוות את המוסיקה מבפנים צריך להתמסטל, היום הוא חושב שצריך קונסולה ו2 ג'ויסטיקים.

וזה אומר שאפילו החיפושיות מהמרים על הLCD במקום הLSD כדרך לחוות חוויות..

נראה לי שלוסי מהשיר Lucy in the sky with diamonds מתהפכת בקיברה...

יריב לבסקי

שיווק לפי צבע: אמריקה

אנשים שביקרו בצפון אמריקה וארה"ב מתחלקים ל- 2 קבוצות: ביקור בחופים וטיול חוצה יבשת
גם המדינה הזאת מתחלקת בין היושבים לחוף ים ובין הגרים בלב היבשת. ההבדלים בין הקבוצות הם כל כך גדולים עד שאפשר לטעות ולחשוב שהם למעשה שני עמים נפרדים בעלי קוד וסולם ערכים פנימי שונה לחלוטין.
מערכת הבחירות בין מקיין לאובמה מדליקה את הנורות האדומות והכחולות ממש לפי ספר החוקים של התפלגות העמים בין בני היבשת לשבט יושבי החוף. גם המבט של המועמדים מהמסך והשלטים פועל לפי אותם נוסחאות שיווק משומנות שנוסחו בהצלחה עבור כל אחד מהפרופילים.
מקיין גיבור מלחמה, שיער לבן ידיים מיובלות, חנוט בחליפה לא מתאימה למידותיו ואילו הוצמדה פיילין הנערה הכפרית צוהלת ומפטפטת ללא הרף, שניהם יחד יוצרים תהלוכה דמיונית לוושינגטון כדי "להפוך להם את השולחן" ואח"כ לחזור לחיי הכפר מהם הם באו.
אובמה נער פוסטר, מטיף לדת ההגיון והראליזם, תמיד נראה עסוק מוטרד כאילו משא העולם כבר עבר לכתפו והוא נושא בנטל המשבר הכלכלי והאיום הבטחוני בעצמו, יתרה מזו אין אף אדם נוסף מסביבו כאילו הוא אומר לנו אני כמוכם קם בבוקר ויוצא לבצע את המשימות של היום לבד. אתמול בחדשות הבטיח אובמה שמייד עם הכניסה לתפקיד הוא יקרא את ספר התקציב וינפה מתוכו את המוץ מהתבן
לכל מי שחושב שזה עניין פנימי של האמריקאים הנה נקודה חדשה להסתכלות
העולם
אנשים שביקרו באסיה ואמריקה מתבדלים באופי הנסיעה: עסקים ומפגש תרבויות
ככל שנעים רחוק יותר מקו גריניץ אפשר לראות את הסימטריה בין יבשת אירואסיה ואמריקה. אפריקה לבדה היא מיקרו קוסמוס של אותה תופעה
בקצוות ישנה אוכלוסייה ניידת, עשירה בנכסים, עצמאית, מעלה על נס את היכולות האישיות של הפרט.
במרכז ישנם אוכלוסיות נייחות, דלות בנכסים הניתנים להעברה, שיתופיות, מחזקות את הקשר בין האדם למקום ולחברה.
והנבחרים נצבעים בהתאם לפי אדום ליבשת וכחול לחוף הים, וזה לא ממש משנה מה הם חושבים כי כמו בכל מקרה בו חוק המספרים הגדולים מתקיים הזמן והרציפות השלטונית (דמוקרטיה או דיקטטורה) הם יקבעו את התוצאות של תקופת השלטון
ישראל
אקדים ואומר שאני חשוד בסוביקטיוויות ונטייה ברורה לכחול
אבל לצערי ישראל של היום איבדה לגמרי את הקוד החברתי הפנימי
הדור של ההורים שלנו גדל על ספר החוקים האדום (לא סובייטי) לפיו הארץ והחברה הם הנכסים היחידים ואינם ניתנים להעברה כל הגיבורים של תקופתם נראו ונשמעו כמו ג'ון מקיין
לדעתי החברה בישראל היום אומרת שהיא רוצה מנהיגים מהסוג של אובמה (ראה מקרה ליבני) אבל לחלוטין מכורה למסרים מהסוג שמקיין משדר מדי יום כבר 30 שנה (ראה מקרה שרון וברק)
אגב למי שלא הבין, בנימין נתניהו הוא תוצר מובהק של קוד כחול, הסיבה שהוא משוייך למחנה האדום אוטומאטית נובעת מכך שאנחנו בורים ולא מיודעים לזהות קוד כחול כשהוא כתוב באנגלית. האיש גדל לחוף האוקיינוס האטלנטי בחברה אקדמאית אליטיסטית ומקדם ערכים של הצלחה אישית (מחשב לכל ילד) מעולם לא ראיתי אותו מדבר בפאנל כשלצידו יושב נציג נוסף לחזק את עמדתו, ביבי בדד (לעד) ישכון. ואם חשבתם שזה במקרה אז אתם לא באמת מאמינים שהוא גאון בשיווק.

עומרי רייסמן